אפר׳ 8

חשיבותו של מבט

1 תגובות

 

אהבנו לדבר דרך מבטים

ראיתי אותך, מעבר לעוד חיוך או מילה מיותרת, את מי שאתה, את מה שאתה.

הבנו אחד את השני.

 

בשבילנו מילים היו עוד כלי שמוערך יתר על המידה. מילים נאמרות ונעלמות, מתפוגגות באוויר. אבל מבט נספג בתוך הגוף, צורב, מכאיב, ומעביר בתוכו עולם ומלואו. אין יותר אמיתי ממבט.

 

העיניים יודעות את מה שההיגיון לפעמים שוכח, הן לא מצליחות להסתיר, ולא ניתנות להשתקה. הן צורחות, בועטות, מתחננות לזוג עיניים אחרות שיבין אותן. לפעמים במבט אחד יש עומק שכל המילים בעולם לא יוכלו להעביר. ומבחינתי זה אומר המון. 

 

אהבנו לדבר דרך מבטים

אבל כבר זמן שהמבט שלך זר לי, ולי נותרה השאלה, מה אפשר לעשות עם מבט מרוקן שפשוט כבר לא אומר כלום?

Newest Posts
  • "שמחה רבה שמחה רבה אביב הגיע פסח בא". מעולם לא חיבבתי את החג הזה. אני לא טובה בלנקות, ובטח שלא בלתפקד שבוע שלם בלי פיצה. מאז הפרידה אני לא יוצאת הרבה מהחדר, מסתגרת בדירה הקטנה שהייתה שלנו, שוכבת במיטה שפעם נדפה ריח ממכר וכיום היא צועקת געגוע. הסלון שעיצבנו בצבעים של חלומות נותר חשוך, כמעט ריק מאז שעזבת. החפצים שהותרת מאחור עוד מפוזרים בבית, בדיוק כפי שהשארת אותם. גם היום, רגע לפני שאני נרדמת בזמן שאני מדמיינת אותך נכנס, שוכב לצידי ומלטף את גבי. כולם אומרים שהפסח הזה הוא ההזדמנות להוציא אותך מהחיים שלי לנצח. זה נשמע כל כך צודק וכל כך קשה. הבטחתי לחברות שלפחות אעז להוציא את הדברים שלך מהבית. אהפוך אותו לקצת יותר שלי וקצת פחות שלך, ולבסוף זה יצליח לקרות גם עם הלב שלי. פתחתי את הארון, נשמתי עמוק וניקיתי כל זכר ממך, הוצאתי ממנו את הבגדים ופיניתי מקום לעצמי. גם הזכרונות והרגשות טפטפו בחלקם, מעמיסים קצת פחות על הלב וקצת יותר על השקיות, גורמים להן להיות יותר כבדות  מאשר היו באמת. המשכתי לשאר הדירה, הוצאתי את התמונות שלנו מהסלון, ואת הכריות המחרידות שהכרחת אותי לקנות, זרקתי את כוסות הבירה שלך, והכנסתי ספלים נוספים לקפה.  אחרון נשאר הלב שלי. איתו היה קשה יותר, הייתי צריכה לגרד את השאריות ממך בכל חדר וחדר, נדבקת חזק, מסרב להסתלק. אני דיי בטוחה שעוד נשארו פירורים ממך, אז אולי הלב שלי לא הוכשר לפסח, אבל הוא בהחלט בדרך הנכונה. הפסח הזה הרגשתי יותר על בשרי מה היא היציאה מעבדות לחירות. אחרי חודשים הצלחתי סוף סוף לשחרר. את הכאב, את ההתאמצות המעיקה, את מה שלא עושה לי טוב ואפילו התחלתי אותך לסלק.   סוף סוף הפסקתי לצפות שתחזור, מצאתי את עצמי מתחילה לפרוח בלעדייך, מתאימה את עצמי מעט לעונה. שמחה רבה שמחה רבה, אביב הגיע ואני מוכנה להתחלה חדשה.
  • אמר לי פעם מישהו יום יבוא והחורף יגמר בלי שתשימי לב, אחרי שאמרת כל כך הרבה פעמים שזה נראה כיאילו הוא לא יגמר לעולם וחיכית בלי סוף, האביב הגיע והוציא פרחיו ואיתו התקווה שלך שמה שחשבת שלעולם לא יגיע, הגיע בלי ששמת לב אליו, והוא הלך ממך בדיוק כמו שיום אחד הקיץ נעלם, והחיים נהיו אפורים והסתובבת עם ענן מעלייך והרגשת שהחיים עלייך נסגרים, הדמעות כמו גשם של חורף והלב כמו סופה שלא נגמרת ובכל התקופה אמרת לעולם לא יגיע הקיץ שוב, החורף לא הולך להעלם לעולם, ופתאום קמת בבוקר אחד בדיוק כמו הבוקר שהוא הלך, השמיים התבהרו והפרחים החלו לפרוח, פקחת את ענייך והלב לקח נשימה עם ריח של קיץ,הלא יאמן קרה החורף הלך ונעלם כלא היה ועינייך התבהרו בדיוק כמו השמיים,החיוך שלך הפך לשמש זורחת גדולה ופתאום התקווה חזרה, זוכרת שאמרת לעצמך לעולם לא אפסיק לאהוב אותו ,לעולם לא אצליח להמשיך הלאה, תזכרי שחשבת שהקיץ לעולם לא יגיע והוא בא ברגע שהכי לא ציפית לו ובדיוק כך שכחת ממנו,מההוא שחשבת שלעולם לא יעזוב לך את חדריי הלב שוב, אז חזרת לחיים שהיו לך לפניו ועכשיו את הרבה יותר טובה אחריו, הקיץ שלי הגיע למרות שחשבתי שלעולם לא ישוב , ברגע הכי לא צפוי, ועכשיו? הלב שלי נקי שוב, לפריחה חדשה,לאהבה מלבלבת, לזריחה של אושר ולריח של חום ואהבה, הוא לעולם לא יגיע חשבת , אבל הוא בא בדיוק בזמן.
  • ואולי הירח זורח כל לילה רק כדי להזכיר לנו שגם בזמנים קשים יש סיכוי שמשהו יפה יקרה