היא שם. היא תמיד שם. גם כשאתה לא יודע שהיא שם, היא שם, בתת המודע שלך. הרוח שלה תמיד מאפילה עלינו, מאפילה עליי. זה מרגיש לי שלא משנה מה אעשה וכמה אהיה נוכחת בשבילך, אי הנוכחות שלה תמיד תהיה מורגשת יותר מהנוכחות שלי. כאילו היא עדיין תופסת את כל המקום בלב שלך וזו הסיבה שאני לא מצליחה להיכנס אליו. אתה לא שם לב אבל אתה תמיד מדבר עליה, תמיד נזכר בה. אתה אומר שאתה שונא אותה אבל אני בטוחה שאתה עושה בינינו השוואות עכשיו, ביני לבין רוח הרפאים הזו שתמיד מרחפת מעלינו. והמקום שלה בטבלה שלך כנראה יותר גבוה משלי. אני מרגישה מאויימת ממישהי שכבר לא נמצאת, מישהי שכבר לא חלק מהחיים שלך. ואני כאן, אני חלק מהחיים שלך אבל אני לא באמת מרגישה שאני חלק חשוב בהם, כאילו אני סתם תפאורה או חפץ לקישוט בכניסה לבית, בכניסה ללב שלך. זו תחרות סמויה ביני לבין רוח הרפאים הזו, והאמת? הסיכויים לא כל כך לטובתי... תגיד לי, איך אני יכולה להתחרות בה? איך אני יכולה להתחרות בחמש שנים של אושר שהיו לך לצידה? בכל הילדות שלך שחווית ביחד איתה? איך אפשר להתחרות מול דבר כזה? זה הפסד טכני, זה הפסד ידוע מראש. אני רואה את הימים שלנו ביחד הולכים ומתקצרים, הולכים ונגמרים. זה הסוף. כואב לי, אבל אתה לא יכול לראות מעבר לכאב של עצמך. כאב של בגידה עדיין שולט בלב שלך אבל אתה לא הנבגד היחיד פה. אתה איתי בזמן שאתה חושב עליה, זו לא בגידה בעיניך? תראה את הלב שלי, מרוח כולו על הרצפה... אני סמכתי עליך בעיניים עצומות, הפקדתי את הלב שלי בידיים שלך ואתה נתת לו פשוט להחליק לך מבין האצבעות מבלי שאפילו שמת לב. מה אני אמורה לעשות עכשיו? תגיד לי בבקשה, מה לעשות? היא עדיין כאן, היא תמיד כאן ואני לא חושבת שהיא תלך לאנשהו בזמן הקרוב. בבקשה תגיד לי... איך אפשר לנצח רוח רפאים? איך?